חשיבות התזונה בבריאות ובחולי
קבוצת מחלות המעי הדלקתיות (Inflammatory Bowel Disease - IBD) כוללת שתי מחלות עיקריות: מחלת הקרוהן (Crohn's Disease) ומחלת הקוליטיס הכיבית (Ulcerative Colitis). התסמינים של שתי המחלות דומים וכוללים כאבי בטן, שלשולים (לעיתים דמיים), ירידה בתיאבון וירידה במשקל. ישנם תסמינים נוספים, המופיעים בשכיחות גדולה יותר בכל אחת מהמחלות, אך לא כאן המקום לפרטם. 

לתזונה יש ערך חשוב אצל חולי מחלות מעי דלקתיות. מהלך המחלה וחומרתה יכולים להשפיע על המצב התזונתי של החולה באופן ישיר. יחד עם זאת, גם אצל חולים יציבים קיימת שכיחות מוגברת של חסרים תזונתיים. 
אין זה סוד, שחיים בריאים מחייבים תזונה מאוזנת, הכוללת אספקת קלוריות, חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים, מלחים, מים ויסודות קורט (מרכיבים הנדרשים בכמויות קטנות מאוד כגון סלניום). הצרכים התזונתיים השונים נקבעים בין היתר על פי הגיל, המשקל ורמת הפעילות. במצבי תחלואה בכלל ובתקופות התלקחות של מחלת מעי דלקתית, מתגברים הצרכים התזונתיים הייחודיים למיניהם.

יש לזכור ששמירה על תזונה מאוזנת ומפוקחת, עשויה לסייע לחולי IBD לצלוח גם תקופות התלקחות באופן מוצלח יחסית, תוך מינימום פגיעה בתפקוד היומיומי ומקסימום איכות חיים.

תת תזונה וחסרים תזונתיים
תת תזונה הוא מצב בו הצרכים התזונתיים אינם מסופקים. כשמדברים על מצב של תת תזונה כללית, הכוונה היא בעיקר לחסר בקלוריות ובחלבונים, ומצבים אחרים בהם יש מחסור ברכיבי מזון מסוימים כמו ויטמינים (לדוגמה, ויטמין B12, ויטמין D) ואחרים (כגון ברזל, סידן).
מצב של תת תזונה אצל חולי IBD יכול לנבוע ממספר סיבות וביניהן: ירידה בכמות האכילה והתבססות על תזונה לא מאוזנת. ירידה בכמות האכילה יכולה לנבוע כתוצאה מאחת או יותר מהסיבות הבאות: כאב בטן ו/או שלשול, הקאה או נפיחות בבטן, המופיעים לאחר אכילה; הימנעות מסוגי מזון מסוימים מתוך החלטה אישית או עקב הנחיות לא מדויקות באשר לצורך להימנע ממזון זה או אחר; אובדן המזון דרך המעי עקב שלשול. 

חסרים תזונתיים בעת התלקחות המחלה יכולים להיווצר במספר דרכים. הגוף יכול לאבד חלבונים דרך רקמת הרירית הסובלת מדלקת. אובדן כזה עלול להביא למחסור במספר חלבונים חשובים בדם כגון אלבומין (albumin) ואימונוגלובולינים (immunoglobulins). 
באופן כללי, ירידה לא מכוונת במשקל מרמזת על קיום או התפתחות של תת תזונה. קיימת חשיבות רבה לאבחן תת תזונה, כמו גם חסרים ספציפיים, על מנת שניתן יהיה לטפל בהם. מעקב אחר מצב תזונתי כולל שילוב של מעקב קליני ומעבדתי. חיוני ביותר לעקוב אחר המשקל, כמות הצריכה היומית של מזונות שונים, וכן לבצע מעקב מעבדתי אחר חסרים כמו ויטמינים.

תזונה וקוליטיס כיבית 
מחלת הקוליטיס הכיבית מתאפיינת במעורבות המעי הגס. לחולים בה מומלץ לשמור על תזונה מאוזנת הן בעת הפוגה והן בעת התלקחות. בעת התלקחות עלול להיווצר קושי בצריכת מזונות מסוימים כאשר מזונות עשירים בסיבים תזונתיים כגון פירות וירקות, עלולים לגרום לאי נוחות. יש צורך בהערכה אישית לגבי צריכת סוגי מזונות אלו על ידי דיאטנית. אם מזונות מסוימים גורמים לאי נוחות, להגברת השלשול או כאבי הבטן – מומלץ להפחית בצריכתם. יחד עם זאת, יש לזכור שאין כללים ברורים בנושא, לפיכך כל חולה צריך לבחון את עניין התזונה ספציפית לגביו. בתום תקופת ההתלקחות יש לבצע הערכה מחודשת של המצב, ומומלץ לחזור לכלכלה שלמה בהדרגתיות.

תזונה וקרוהן
מחלת הקרוהן (CD) עלולה לערב כל חלק מהמעי - מעי דק ו/או מעי גס. הספיגה של רוב רכיבי המזון נעשית לאורך המעי הדק. במעי הגס מתבצעת ספיגה של מים ומלחים. חסרים תזונתיים עלולים להיווצר כתופעה משנית לתת ספיגה לאורך המעי הדק.

המלצות תזונתיות בעת התלקחות המחלה
במרבית המקרים של התלקחות מחלת מעי דלקתית, התזונה המומלצת הינה פומית (אכילה). מעטים הם המקרים אשר דורשים התערבות תזונתית מלאכותית ע"י החדרת צינור למערכת העיכול (למשל בעת בחילות והקאות) או מתן כלכלה "פארנטרלית" דרך הווריד (למשל בחסימת מעיים).

טיפול תזונתי יכול לכלול אחת מהאפשרויות הבאות או שילוב ביניהן: 
•    התבססות על מזון רגיל - תוך מעקב דיאטנית אחר האכילה על מנת לוודא שזו אכן מספקת. 

•    מתן מזון רפואי מלאכותי - תכשיר נוזלי, המכיל את כל רכיבי התזונה בצורה מאוזנת. המזון מגיע בטעמים מגוונים לבחירת החולה. הוא אינו מכיל גלוטן, לקטוז או אלרגנים אחרים. ישנם מצבים בהם המזון הרפואי ניתן בעת חוסר צריכה מספקת של מזון, כתוספת, וישנם מצבים בהם המזון המלאכותי ניתן באופן בלעדי. כל מטופל צריך להיוועץ עם הגסטרואנטרולוג המטפל או עם דיאטנית לגבי סוגי המזון הרפואי המומלץ והמתאים למצבו.  

•    הזנה אנטרלית – הזנה דרך מערכת העיכול. בדרך הזנה זו מחדירים צינורית דקה דרך האף לקיבה או למעי הדק, ומזרימים דרכה מזון מלאכותי. נעזרים בשיטה זו כאשר מערכת העיכול מאפשרת הזנה דרכה, אך החולה אינו מסוגל לקבל מזון רפואי בכמות מספקת דרך הפה. ישנן דוגמאות שונות למטופלים שאין להם יכולת לאכול, כגון: חולה לאחר ניתוח, או חולה עם צרכים תזונתיים גבוהים, המתקשה לצרוך כמות מספקת של מזון.
הזנה אנטרלית בלעדית הינה הזנה על ידי מזון רפואי בלבד ללא צריכת מזון רגיל כלל. צורת הזנה זו הוכחה כטיפול יעיל בעת התלקחות מחלת הקרוהן. רוב המחקרים בהקשר בוצעו בילדים, שלגביהם מופיעה צורת טיפול זו כאופציה הראשונה בעת התלקחות, בהתאם להנחיות גופים מקצועיים שונים. לגבי מבוגרים, המידע פחות מבוסס אם כי קיים.  בנוסף, נמצא כי הזנה מלאכותית חלקית (חלק ע"י מזון רפואי וחלק ע"י מזון רגיל), מסייעת בשמירה על הפוגה הן לאחר התלקחות והן לאחר ניתוח. גם כאן עיקר הנתונים הינם לגבי ילדים.

•    הזנה פארנטרלית (TPN) - מונח שמקורו ביוונית: פאר = מעבר עוקף, אנטרלית = מערכת העיכול. מדובר בהזנה מלאכותית של מזון רפואי הניתן דרך הווריד. ההתוויה לשיטת הזנה זו נעשית כאשר קיימת פגיעה במערכת העיכול, שאינה מאפשרת הזנה בכלל או הזנה ברמה מספקת. לדוגמה,  במצב שבו יש חסימה או היצרות במעי, חוסר תנועתיות של המעי, התנקבות במערכת העיכול או פיסטולה (קשר) בין מערכת העיכול לבין איבר אחר. הזנה לווריד מחייבת עירוי. כדי שניתן יהיה לתת תזונה מספקת, יש צורך פעמים רבות בעירוי לווריד גדול ורחב. עירוי מסוג זה נקרא "עירוי מרכזי".

עקרונות כלליים והמלצות לתזונה במחלות מעי דלקתיות
תזונה במחלות מעי דלקתיות אינה מוגבלת לסוגי אוכל מסוימים ואינה "אוסרת" סוגים אחרים. אפשר ליהנות מסוגים שונים ומגוונים של מזון בעל ערך תזונתי עשיר (קלוריות, ויטמינים וחלבונים), ולהקפיד על שתיית מים מאוזנת הכוללת כ- 3-2 ליטרים ביום. על מנת להקל על התסמינים, מומלץ לחלק את הארוחות למנות קטנות, ולאכול לעיתים קרובות יותר במהלך היום.

המלצותינו הן:
•    להקפיד על דיאטה דלת סוכר ודלת שומן (להימנע למשל משומן רווי ומשתייה ממותקת). 
•    לחולים שידוע להם על היצרות במעי הדק, מומלץ להימנע ממזון עתיר סיבים. ניתן לצרוך מזונות עם סיבים מסיסי מים, אשר לא מעלים את נפח היציאות, כגון:  תפוח אדמה קלוף, בננות, אגסים, קישואים, גזר ודלעת.
•    במידה וידועה רגישות לסוגי אוכל מסוימים - יש להימנע מצריכתם.  
•    במקרים מסוימים מומלצת נטילת מולטי ויטמינים. 

יש לשים לב, שלעיתים רבות הרגישות למזון כלשהו מופיעה בעת התלקחות, וחולפת עם השגת ההפוגה במחלה. בשל החשיבות הרבה של שמירה על תזונה מאוזנת ומגוונת, בעת הפוגה יש לבדוק האם רגישות שנמצאה בעת ההתלקחות, עדיין קיימת.

לסיכום, מעקב תזונתי במהלך התלקחות והפוגה של מחלת מעי דלקתית הינו חלק בלתי נפרד מהטיפול הכולל בחולה. מעקב רפואי ודיאטטי חשובים ביותר לאיתור תת תזונה וחסרים ספציפיים, ולשמירה על מצב תזונתי תקין בכל חולה. התזונה הינה כלי חשוב במערך הכללי של התנהלות נאותה, המאפשרת לחולי IBD לקיים מהלך חיים תקין ואיכותי