תקופות הריון ולידה הן תקופות שאינן קלות עבור גוף האישה, קל וחומר כאשר היא חולה במחלת מעי דלקתית (IBD) כמו קרוהן או קוליטיס כיבית. חולות IBD  רבות מתחבטות בשאלות כגון: איך עליי להתנהל בזמן ההיריון והלידה, מה הן השלכות המחלה על הלידה ומה השפעתה על העובר? במאמר הבא תמצאו מענה לתהיות ושאלות שונות, לרבות "ניפוץ" מחשבות שגויות על הריון ולידה בצל מחלות הקרוהן והקוליטיס הכיבית.

מחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס כיבית) הינן מחלות כרוניות, שיכולות להופיע בגילאים שונים, אך הן שכיחות בעיקר בגילאי 40-20, דהיינו, בשיא תקופת הפוריות. בישראל ישנם כ-30,000 חולי קרוהן וקוליטיס, שלמעלה ממחציתם הן נשים. מכיוון שמדובר במחלות כרוניות, אשר דורשות טיפול קבוע בתרופות המדכאות את מערכת החיסון, וכן מכיוון שמחלות אלה מתאפיינות בהתלקחויות שלא ניתן לנבאן מראש – הרי שהן משליכות על כל תחומי החיים. השלכות אלה מתבטאות לא פעם בקשיים שחווים החולים בכל הנוגע לזוגיות והקמת משפחה, וכן להתמדה בלימודים ובפיתוח קריירה. חלק מהחולים אף זקוקים לפרוצדורות ניתוחיות, שפוגעות ביכולת לנהל שגרת חיים תקינה.

השפעתן של מחלות המעי הדלקתיות משמעותית יותר על נשים בגיל הפריון. מטופלות רבות נדרשות להימצא במעקב מיוחד לפני, במהלך ולאחר הלידה. הטיפול בהן מורכב ביותר בתקופת ההיריון, ולכן נראה כי הדרך הנכונה לעבור תקופה זו בצורה המיטבית הינה על ידי ביצוע מעקב במרכזים רב תחומיים המשלבים גסטרואנטרולוגים ורופאי נשים. 

מחקרים מצביעים על כך כי נשים החולות במחלות הקרוהן והקוליטיס, אך מחלתן מאוזנת והן מצויות בטיפול ובמעקב בתקופת ההיריון - הינן בעלות סיכוי גבוה יותר להריון תקין, וסיכון נמוך יותר לסיבוכים וללידות מוקדמות. 
קיימות טעויות חשיבה נפוצות בהקשר של היריון ולידה של חולות במחלות מעי דלקתיות. למען הדיוק וכדי להפיג חששות מיותרים, ריכזנו להלן את ההשערות הבלתי מדויקות/שגויות השכיחות ביותר, וצירפנו לכל אחת מהן את ההסבר המתאים, המקצועי ובעיקר המרגיע.

השערה: כחולת IBD  הסיכוי שלי להיכנס להריון נמוך יותר.
מחלת המעי הדלקתית עצמה אינה פוגעת ביכולת להיכנס להריון. מחקרים מצביעים על כך שאין פגיעה ביכולת הפוריות של נשים החולות בקוליטיס כיבית, וכן בחולות קרוהן עם מחלה שקטה. אצל חולות קרוהן עם מחלה פעילה, תיתכן פגיעה קלה ביכולת להרות. כמו כן, ישנם טיפולים, תרופות וניתוחים מסוימים, שעלולים לפגוע ביכולת להרות, בייחוד כשמדובר בחולות קוליטיס כיבית, שעברו כריתה מלאה של המעי הגס עם יצירת פאוץ'. יתכן כי הדבר קשור בהידבקויות באזור האגן כתוצאה מהניתוח. לפיכך, לעיתים, אם הניתוח סובל דיחוי, מבצעים אותו רק לאחר לידת הילדים. עם זאת, נמצא כי טיפולי הפריה חוץ גופית בקרב חולות שעברו ניתוח כזה, הינם בעלי אחוז הצלחה גבוה. 

אי פריון זמני יכול להיווצר גם אצל בנות זוג של חולי קרוהן וקוליטיס כיבית, המטופלים  בתרופה ממשפחת 5-ASA בתוספת סולפה, תרופה שגורמת למיעוט תאי זרע ולפגיעה באיכותם. תופעה זו הינה הפיכה לחלוטין, בדרך כלל תוך שלושה חודשים מהפסקת נטילת התרופה. לפיכך, אם בני הזוג מעוניינים בילד, על הגבר החולה להפסיק את התרופה ולעבור זמנית לטיפול בתכשיר דומה ממשפחת ה-(5-ASA). ניתן לחדש את הטיפול הקודם לאחר שבת הזוג הרתה. בכל מקרה, החלטות בהקשר זה יש לבצע רק לאחר התייעצות ודיון משותף עם הרופא המטפל.

השערה:  התרופות הניתנות במסגרת טיפול במחלות מעי דלקתיות מסוכנות לעובר, ולכן חייבים להפסיק את נטילתן מיד עם הכניסה להריון.
מדובר באחת הטעויות השכיחות ביותר. אמנם ישנן מספר תרופות ספציפיות, שאסורות לשימוש בהריון, אך קיימות תרופות רבות אחרות שמותרות לחלוטין. גם בזמן הריון  ניתן להמשיך בנטילת תרופות מסוג 5-ASA, תיופורינים (אימורן ופורינטול), ואנטי TNF, וכן סטרואידים, ולא מדווחים כל מומים מולדים או סיבוכים הקשורים בהמשך נטילתם. עם זאת, מקובל להפסיק טיפול בנוגדי TNF בסביבות שבוע 32-30 להיריון. כמו כן, לא ידוע על כך שתופעות לוואי של תרופות מחמירות במהלך ההיריון, למעט בתרופה ממשפחת 5-ASA בתוספת סולפה, שעלולה לגרום לבחילות בנוסף לבחילות הרגילות הנחוות בתחילת ההיריון. התרופה עלולה לגרום גם לצרבת בדומה לזו שממנה סובלות נשים רבות במהלך ההיריון.

בכל מקרה, חשוב מאוד שחולת IBD  שנכנסת להיריון תהיה בקשר עם הרופא המטפל, ותימנע מהפסקה לא מבוקרת של הטיפול התרופתי. בקרב הקהילה המקצועית, מקובל לחשוב כיום שהסכנה העיקרית לשלום ההיריון נובעת יותר ממחלה פעילה בלתי מאוזנת כראוי, מאשר מהטיפול התרופתי עצמו.

השערה: אין לבצע בדיקות אבחנתיות במהלך ההיריון.
לא נכון. אמנם, אם ניתן, נימנע מביצוע בדיקות אנדוסקופיות או הדמייתיות. לעומת זאת, ניתן לבצע ללא חשש גסטרוסקופיה בעזרת שימוש בחומרי הרדמה המתאימים להיריון, סיגמואידוסקופיה, ובמקרים קיצוניים גם קולונוסקופיה (שנדיר כי יהיה צורך לבצעה במהלך הריון). באשר לאמצעי הדמיה - אין כל חשש בביצוע אולטרה סאונד של הבטן. ככלל, אנו נמנעים מביצוע צילומים הכרוכים בקרינת רנטגן, כגון צילומי בטן וטומוגרפיה ממוחשבת (CT), אך החל מהטרימסטר השני להיריון, ובמידה וישנה התוויה רפואית חד משמעית - לעיתים ותוך הגנה על העובר, מבצעים צילומי בטן לצורך הדמיה של המעי הדק. במידה והצורך דחוף, ישנה עדיפות לביצוע בדיקת MRI במקום CT.

השערה: ניתוחי מעי קודמים משפיעים על מהלך ההיריון.
התשובה לאמירה זו אינה חד משמעית ותלויה בפרמטרים שונים כגון: מספר הניתוחים הקודמים, מצב המחלה הנוכחי, האם ישנה היצרות באזור ההשקה הניתוחית והאם ישנן הידבקויות בטניות. ככלל, תמיד עדיף לבצע לפני ההיריון הערכה של אזור ההשקה ושל שאר המעי הדק על ידי ביצוע קולונוסקופיה וMRE. במידה ואנו מדגימים היצרות, נעדיף לבצע הרחבה אנדוסקופית או ניתוחית טרם הכניסה להיריון, זאת מכיוון שבמהלך ההיריון עלול להתקיים לחץ מכני נוסף על האזור המוצר, שעלול לגרום להופעת תסמינים חסימתיים משמעותיים. 

נשים עם אילאוסטומיה עקב קוליטיס כיבית או קרוהן, עלולות לסבול לעיתים מצניחה או חסימה של הסטומה במהלך ההיריון. לפיכך, רצוי, במידת האפשר, לדחות את ההיריון עד שנה לאחר ביצוע האילאוסטומיה בכדי לאפשר לגוף להסתגל. ככלל, מרבית המטופלות שעברו מהלך ניתוחי רגיל ושמחלתן אינה פעילה, תחווינה מהלך הריוני רגיל במידה ותקפדנה על מעקב מסודר ונטילת תרופות בצורה סדירה.

השערה: חולות IBD בהיריון צריכות לאכול אוכל מיוחד.
לא בהכרח. כמובן שגם בנושא זה נדגיש את חשיבות הכניסה להיריון במצב בו המחלה שקטה, וכן לאחר הערכה הדמייתית ואנדוסקופית לפיה אין היצרות. במצב כזה, אין מניעה שהאישה תמשיך לצרוך אותם מזונות שצרכה טרם ההיריון. עם זאת, כפי שצוין לעיל, אם ישנה היצרות, זו עלולה להחמיר עם ההיריון, ובמקרים כאלה יכול להיווצר צורך במתן כלכלה אלמנטרית בלבד, המבוססת על פורמולה נוזלית, שכן צריכת מזון רגיל תגרום להחמרה ניכרת בתסמינים חסימתיים כגון: כאבי בטן עוויתיים, בחילות והקאות. לעיתים די רק במתן כלכלה נטולת סיבים. בכל מקרה, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל והדיאטנית המלווה, על מנת לוודא שהמטופלת מקבלת העשרה תזונתית נאותה כנדרש בהיריון.

השערה: לא ניתן לעבור ניתוח למחלת מעי דלקתית במהלך היריון.
ככלל, יש לדחות ניתוחים עד לאחר ההיריון, במידת האפשר. למרות שקיימים דיווחים על ניתוחי כריתת מעי מוצלחים ואפילו ביצוע אילאוסטומיה בנשים בהיריון, אין ספק כי כל ניתוח בטני שמבוצע באישה הרה עלול לסכן את חיי העובר. יחד עם זאת, אם המחלה חמורה ואינה מגיבה לטיפול התרופתי, לעיתים מסוכן יותר שלא לעבור ניתוח. כמובן שיש לשקול את הסיכונים לכאן ולכאן במסגרת ייעוץ מקצועי של הרופאים המטפלים.

השערה: המעקב המיוחד דרוש רק לתקופת ההיריון. 
טעות. מחלות מעי דלקתיות מלוות פעמים רבות בחסרים תזונתיים (ברזל, ויטמינים ועוד). מילוי חסרים אלו והשגת איזון טוב יותר של מחלה פעילה יכולים להיות משמעותיים ואפקטיביים יותר במידה והם נעשים טרם שלבי ההיריון הראשוניים. בנוסף, גם בתקופה שמיד לאחר הלידה ייתכנו סיבוכים שונים, אשר דורשים התייחסות מיוחדת במטופלות עם קרוהן וקוליטיס כיבית.

השערה:  קרוהן או קוליטיס מחייבות את החולה ללדת בניתוח קיסרי.
לחלוטין לא נכון. ההחלטה אם קיים צורך בניתוח קיסרי מתקבלת עבור כל מטופלת על סמך עברה הרפואי, היקף מחלתה ופעילותה בזמן ההריון. היות והלידה אינה מתרחשת תמיד כמתוכנן, חשוב מאוד להגיע לחדר הלידה עם ריכוז מסודר של פרטי המחלה.
במחלת קרוהן עם סיבוכי אבססים או פיסטולות מסביב לרקטום והנרתיק, רצוי להימנע מאפיזיותומיות (ניתוח שגרתי להרחבת תעלת הלידה בזמן הלידה), המערבות את האזור החולה מסביב לפי הטבעת. במקרים אלו של מחלה פרי אנאלית פעילה, אכן מקובל להזמין את החולה לניתוח קיסרי אלקטיבי .

השערה: אין להניק תוך נטילת תרופות כגון תיופורינים או אנטי TNF.
לחלוטין לא נכון. למעשה, כיום ניתן להניק תוך נטילת כמעט כל התרופות, המשמשות לטיפול במחלות מעי דלקתיות, כולל תכשירי 5-ASA, סטרואידים ותיופורינים. בעבר היה מקובל, שמטופלת הנוטלת תיופורינים לא הייתה מניקה בארבע השעות הראשונות לאחר נטילת התרופה, ולאחר מכן הייתה ממשיכה להניק כרגיל. כיום ניתן להניק גם בטווח שעות זה. באשר לתכשירי אנטי TNF - מחקרים שבדקו ריכוז של אנטי TNF בחלב אם, מצאו כי מדובר בריכוזים מזעריים, ועל כן אין כל מניעה להניק בעת נטילתם.

השערה:  ילדים לאימהות חולות  IBD יסבלו בהכרח מעיכוב בהתפתחות.
לא נכון. מדובר במיתוס הקיים בקרב החולות. עד היום מחקרים שבוצעו בנושא לא מצאו כל קשר בין מחלת המעי הדלקתית של האם לבין עדות לעיכוב בהתפתחות היילוד.

השערה:  ילד לאם החולה במחלת מעי דלקתית יפתח גם הוא את המחלה.
לאו דווקא. ישנו פחד גדול בקרב הורים מהורשת המחלה, אך בפירוש אין הכרח כי ילד לאם החולה בקרוהן או קוליטיס כיבית יפתח גם הוא את המחלה. על פי מחקרים שבוצעו לאחרונה, הסיכוי שהילד יפתח את המחלה במידה ואחד מהוריו חולה הינו כ-9%, ובמידה ושני ההורים חולים - כ-36%.  לא נראה כי ישנה צורת תורשה ברורה למחלות מעי דלקתיות המופיעות במשפחות. בשל כך מחלות אלו נקראות "משפחתיות" ולא "גנטיות". בכל מקרה, כיום לא ניתן לצפות האם הילד יירש את המחלה מהוריו, או באיזה גיל תופיע המחלה אם בכלל.