מווסתי תגובה חיסונית (תרופות אימונומודולטוריות)

6 מרקפטופורין (6-MP) - פורינטול - אזטיופרין (Azathioprine) - אימורן 
התרופות משמשות לטיפול במחלת קרוהן וכוליטיס כיבית. הן מווסתות את פעילות המערכת החיסונית, ובכך הן מביאות לירידה בתגובה החיסונית המוגברת במערכת העיכול.


טיפול ניתן בטבליות במינון מחושב לפי משקל גוף. אימורן 2.5-2 מ"ג\ק"ג\יום, פורינטול 1-1.5 מ"ג\ק"ג\יום.  חסרונן של תרופות אלו מתבטא בזמן הדרוש עד להופעת התגובה לטיפול, בדרך כלל כעבור 4-2 חודשים, לפיכך הן יעילות יותר בשמירה על הפוגה מאשר בהשרייתה. בחולה שהשיג הפוגה ממשיכים טיפול זה לאורך זמן.

תרופות אלו מאפשרות הורדת מינון סטרואידים עד להפסקתם. כמו כן, הן עשויות לגרום לסגירת פיסטולות או לנסיגתן.
כשני שליש מהחולים מגיבים לטיפול בתרופות אלו. בנוסף לשיפור קליני, נצפה גם ריפוי של הרירית בבדיקה אנדוסקופית בשכיחות גבוהה, זאת בניגוד לסטרואידים, שבשימוש בהם ניתן לראות ריפוי של הרירית רק אצל כשליש מהחולים שהשיגו שיפור בסיפטומים.

התרופות מתפרקות בגוף לשני מרכיבים עיקריים: 6TG שהוא החומר הפעיל, ו- 6MMP שאינו פעיל. רמת המרכיבים בדם תלויה בפעילות אנזים שנקרא TPMT. לפני תחילת הטיפול ניתן לבדוק את פעילות האנזים. במהלך הטיפול ניתן לבדוק את רמות תוצרי הפירוק בדם. הבדיקות אינן מבוצעות באופן שגרתי. במקרה של חוסר תגובה לטיפול, בדיקת רמות החומרים בדם מאפשרת להבדיל בין מצבי חוסר היענות לטיפול, תת מינון ומצב בו הגוף מייצר יותר חומר בלתי פעיל מאשר חומר פעיל. 

תופעות לוואי של הטיפול: 

  • ירידה במספר כדוריות הדם הלבנות בשל דיכוי מח העצם. תופעה זו מחייבת מעקב. התופעה הפיכה עם הפסקת הטיפול. ניתן לחדש טיפול במינון נמוך יותר ולעקוב.
  • הפרעה בתפקודי הכבד.
  • דלקת חריפה של הלבלב המופיעה בדרך כלל בחודש הראשון של הטיפול. לא ניתן לחדש טיפול.
  • תופעות של רגישות יתר: חום, פריחה, כאבי פרקים.
  • סיכון מוגבר לפתח זיהומים.
  • סיכון לפתח ממאירות מסוג לימפומה מוגבר מעט. תועלת הטיפול גוברת על הסיכון הקטן. 

מטוטרקסט (Methotrexate) 
תרופה זו נמצאת בשימוש לטיפול במחלות ממאירות, פסוריאזיס ודלקות פרקים. התרופה נמצאה כיעילה בהשגת הפוגה במחלת הקרוהן בהשוואה לאינבו, כאשר הטיפול ניתן בזריקה חד שבועית במינון של 25 מ"ג. טיפול אחזקה במינון של 15 מ"ג, אחת לשבוע, הוכח אף הוא כיעיל בשמירת הפוגה.
ניתן לנטול את התרופה גם בצורת כדורים, אך מכיוון שלא ניתן לצפות את הספיגה של התרופה בחולי קרוהן במינונים בהם היא ניתנת, יש העדפה לטיפול בזריקות.
תופעות לוואי עיקריות: בחילות, חולשה, שלשול, נשירת שיער, דלקת בחלל הפה.
כנגד הבחילות ניתן לטפל בפראמין או זופרן ביום הזריקה וביום שלאחריו. 
במקביל ניתן גם טיפול בחומצה פולית
במקרים נדירים התרופה עלולה לגרום להצטלקות בכבד.
מדובר בתרופה טרטוגנית (יכולה לגרום למומים בעובר), ולכן היא אסורה לשימוש בזמן הריון, וכן יש להשתמש באמצעים למניעת הריון בזמן הטיפול בה ועד 3 חודשים מהפסקת התרופה. כמו כן, בגברים יש לתרופה זו השפעה רעילה על הזרע. 

ציקלוספורין (Cyclosporine)
זוהי תרופה המדכאת את מערכת החיסון. היא נמצאת בשימוש בהשתלת איברים כתרופה למניעת דחיית השתל. במחלות מעי דלקתיות משתמשים בה בעיקר בקוליטיס כיבית קשה ועמידה לסטרואידים, כשהמטרה היא להימנע מניתוח כריתת המעי הגס או לגשת לביצוע הניתוח בתנאים טובים יותר, כאשר מצבו הכללי של החולה משתפר.


ציקלוספורין משמש בדרך כלל כ"תרופת גשר" עד שתרופות אחרות כגון אימורן\פורינטול יחלו לפעול. זמן תחילת הפעולה של התרופה מהיר, מספר ימים, כשהיא ניתנת באופן תוך ורידי. בהמשך נעשה טיפול פומי תוך מעקב אחר רמות התרופה בדם.

לתרופה יש פוטנציאל לגרום לתופעות לוואי קשות, כגון: כשל כלייתי, התפתחות זיהומים קשים, התכווצויות, ירידת לחץ דם, בחילות, שיעור יתר. בשל הסיכון המוגבר להתכווצויות, נמנעים ממתן התרופה לחולים עם אי ספיקת כליות ולחולים עם רמת כולסטרול נמוכה בדם.