צמח הקנביס מוכר לאנושות מזה אלפי שנים וברפואה המסורתית שימש להקלה על כאבים ושלשולים. עקב השפעותיו המרכזיות של קנביס והעובדה כי יכול לגרום להתמכרות הוא הוגדר כסם בלתי חוקי וזכה בתואר המפוקפק של הסם הבלתי חוקי הנפוץ ביותר.  בשנים האחרונות הולכות ומתבררות לנו סגולותיו של צמח הקנביס  כצמח טיפולי. ככל שמצטברים יותר נתונים גוברת הפתיחות של הקהילה מדעית לבדוק את הפוטנציאל הטמון בסגולותיו הרפואיות של הצמח. מצד שני, אמצעי התקשורת ומעצבי דעת הקהל מפעילים לחץ רב לאשר מתן קנביס למחלות שונות, מבלי שדרישות אלה יהיו מגובות במחקר רפואי מתאים.

הטיפול במחלות מעי דלקתיות התקדם מאוד בשנים האחרונות ואנו עדים לתוספת של תרופות רבות ויעילות המאפשרות לנו להשיג לא רק שיפור באיכות החיים של החולים אלא גם התגברות על הדלקת והבאת המעי למצב בריא ללא דלקת. 

במחקר קליני שביצענו במכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד במרכז הרפואי מאיר, גילינו ממצאים חיוביים לכך שקנאביס מביא לשיפור ניכר בסימפטומים של מחלות מעיים (כמו מחלת קרון וקוליטיס כיבית) ולשיפור במעי מודלק.

במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי מאיר החלו לפני מספר שנים לערוך מחקר בו נבדקה השפעה של קנאביס על מחלות מעי דלקתיות. "התהליך החל כשמטופלים רבים במחלקה טענו שקנאביס מסייע להם באופן משמעותי להתמודד עם תסמיני מחלות דלקתיות של מערכת העיכול. כמו למשל, שיפור בתאבון, הקלה בכאבים והפחתת שלשולים", משתפת ד"ר נפתלי. "מנקודה זו ניסינו להבין האם השיפור שהם חשים הוא שיפור סימפטומטי בלבד או שיש גם שינוי ממשי בחומרת התהליך הדלקתי".

צמח הקנביס מכיל כשישים חומרים פעילים, הידועים כ"קנבינואידים צמחיים". המוכרים ביותר הם  THCוהקנבידיול, אך מלבדם קיימים כ־60 רכיבים אחרים שהשפעתם ויחסי הגומלין ביניהם עדיין אינם ידועים לקהילה המדעית. בגוף היונקים קיימים גם קנבינואידים שהגוף עצמו מייצר ולהם תפקידים רבים ושונים. בין השאר הם אחראים על ויסות מנגנון הכאב, משתתפים בוויסות התיאבון, משפיעים על מצב הרוח ועל וויסות תהליכים דלקתיים.

ההנחה היא כי ניתן להשפיע על המערכת הקנבינואידית הפנימית של הגוף הן על ידי מתן קנבינואידים, והן על ידי ויסות היצירה או הפירוק שלהם. מאחר שהמערכת הקנבינואידית מעורבת בתהליכים רבים מאוד בגוף, קנבינואידים הם חומרים בעלי פוטנציאל טיפולי וריפויי רחב מאוד.

"תוצאות הנתונים שאספנו במהלך המחקר היו מרשימות מאוד  והעידו כי לצריכת קנאביס ישנה השפעה על תסמיני מחלות מעיים. המטופלים שקיבלו קנאביס נהנו מהפחתה ניכרת בכאבי הבטן ובשלשולים ושיפור ניכר בתפקוד ובאיכות החיים שלהם", מתארת ד"ר נפתלי.

"המחקר בוצע על 30 חולים אשר טופלו בקנביס רפואי או בפלצבו באישור משרד הבריאות. המטופלים שקבלו קנאביס דיווחו על שיפור ניכר בתסמינים, עם ירידה במדד פעילות המחלה. לעומת זאת אצל המטופלים שקבלו טיפול בפלצבו לא נצפה שיפור".

השימוש בקנביס רפואי נבדק גם במחלות דלקתיות נוספות. כך למשל, דווח על הקלת כאבים בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית שטופלו בקנאביס רפואי. עם זאת עדיין מעטים המחקרים המבוקרים אשר בדקו שימוש בקנביס בהשוואה לפלצבו תוך מעקב והשוואה בין מטופלים בקנביס וכאלה שאינם מטופלים.

"מהמחקרים הישראלים והעולמיים ניתן להסיק כי צריכת קנאביס רווחת בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות, וכי השימוש מביא לשיפור ניכר בתסמינים. יחד עם זאת, מחקרים אלה מסתמכים אך ורק על דיווחי המטופלים ללא מדדים אוביקטיביים של פעילות המחלה, אינם משווים חולים מטופלים לכאלה שאינם מטופלים, ואינם מדווחים על כמות ואופן הצריכה של קנאביס, מסיבה זו לפנינו עוד דרך ארוכה בטרם ניתן יהיה לקבוע כי קנאביס אכן מביא לשיפור אובייקטיבי בתהליך הדלקתי עצמו, ובטרם נדע מהם המינון ואופן הצריכה האופטימלי" מסתייגת ד"ר נפתלי.

לנוכח התועלת הצפויה מצריכת קנאביס רפואי, מופעל לחץ גדול מצד מטופלים רבים להסדיר את צריכתו. עם זאת, עקב מיעוט המחקרים המבוקרים קיים קושי ניכר בהגדרת המצבים שבהם ראוי לצרוך קנאביס רפואי. כמו כן, עקב הגדרתו של הקנאביס כסם לפי פקודת הסמים, קיים צורך בפיקוח קפדני של ייצורו וחלוקתו למטופלים.

Canabis_Image

ראשיתו של מתן הקנביס הרפואי בישראל הייתה בשנת 1994, אך עד לשנת 2001 חולקו בסך הכל 64 רשיונות לטיפול בקנביס והרוב המכריע של המטופלים היו חולי סרטן סופניים.  בעשור האחרון הליגיטימציה הגוברת של שימוש בקנביס עם חשיפה מרובה בתקשורת הביאו לעליה ניכרת בפניות המטופלים לקבלת קנביס רפואי. בשנת 2019 כבר היו במצטבר 60,000 רשיונות  לקנביס רפואי. במקביל השתנה גם פרופיל המטופלים כאשר יותר ויותר מחלות הוכרו כמחלות בהן יותר השימוש בקנביס. ברוב המכריע של המקרים התהליך נעשה ללא גבוי מחקרי מתאים ומבלי שהיו נתונים איכותיים על התועלת שבמתן קנביס. הקנביס סופק על ידי המגדלים כך שהיו בשוק זנים רבים ושונים עם הרכבים שונים ולרופא הממליץ על הטיפול לא היה כל מידע לגבי ההרכב של הקנביס שהמטופל יקבל לבסוף. מתוך מאמץ לשנות מצב זה משרד הבריאות יצא בשנה האחרונה ברפורמה והכניס מספר שנויים בתהליך. הקנביס יעבור מחלוקה במרכזי חלוקה המופעלים על ידי היצרנים לחלוקה בבית מרקחת, הוגדרו מספר הרכבים של צירופים של החומרים הנמצאים בקנביס שיהיו בשימוש כך שהרופא יוכל להמליץ למטופל על הרכב מסוים שלדעתו מתאים לו. כמו כן הוחל תהליך של הכשרה של רופאים שיהיו מורשים להנפיק רשיון למתן קנביס מבלי לעבור תהליך אישור במשרד הבריאות. עם זאת יש לציין כי עדיין כל התהליך אינו מגובה במחקר מתאים וכל הצירופים השונים שאושרו לא נבדקו כלל במחקר רפואי כמקובל לגבי תרופות.

מכלל המטופלים כיום בישראל בקנביס רפואי, 40% הנם חולי סרטן, 30% סובלים מכאב בלתי נשלט שלא הגיב לטיפול המקובל, כ 2000 מטופלים סובלים מפוסט טראומה, כ 1000 הינם חולי מחלת קרון וכ 150 חולי קוליטיס כיבית.

לסיכום, הפיתוי לשימוש במריחואנה רפואית גדול לנוכח התגובה המהירה הנצפית לעיתים קרובות, ולא פחות מכך - לנוכח השיפור המהיר בתחושתם הכללית של המטופלים. יחד עם זאת, יש להקפיד ולהפריד בין תחושת האופוריה שהסם גורם, לבין שיפור אמיתי במצב המחלה. כמו כן, יש לדעת לחדול מן הטיפול אם לא הושגה המטרה האמתית של שיפור במצבו האובייקטיבי של החולה. לא פחות מכך, יש להיזהר מזליגה של הסם לאנשים שאינם זקוקים לו מסיבות רפואיות. מאידך, העובדה שזהו סם פסיכואקטיבי על כל המשמעויות הכרוכות בכך, אינה צריכה להרתיע אותנו מלנסות למצות את הפוטנציאל הטיפולי האפשרי הגלום בו. עבודת מחקר רבה עוד לפנינו בטרם נמצה ונבין את האפשרויות הגלומות בקנביס לצרכים רפואיים.