לכעוס זה לא בריא!

 

לא סוד הוא, שכעסים, עצבנות, רגזנות, מתח, לחצים, עוינות, תוקפנות ושכמותם, משפיעים לא רק על מצבנו הנפשי אלא גם על בריאות גופנו. זאת ועוד, מתחים ולחצים מתמשכים, כעסים כרוניים ורגזנות תמידית, בין אם הינם מוחצנים ובין אם מודחקים, עלולים להחליש את המערכת החיסונית, וכתוצאה מכך הגוף נחשף למחלות שונות.

גם הרפואה המערבית וגם הרפואה הסינית מוצאות כיום חיבור ישיר בין גוף ונפש. חיבור זה מצביע על קשר הדדי בין מצבים נפשיים קיצוניים לבין התפרצות מחלות שונות או התלקחותן של מחלות קיימות, ולהיפך.

גם ברפואה האלטרנטיבית רוב הגישות מאמינות כי ישנו קשר הדוק בין הגוף והנפש, וחלקן אף רואות בכל המחלות האורגניות כמחלות פסיכוסומטיות. על פי גישות אלה, כל תופעה נפשית גורמת להפרשת חומרים כימיים בגוף, משפיעה על ההתנהגות,  ובין השאר גם על התזונה והתפקוד הגופני.

השפעתם של מצבים נפשיים כדוגמת כעס, סטרס, מתח ועצבנות, ניכרת על המערכות השונות בגוף, ובאה לידי ביטוי בהתקפי לב, לחץ דם גבוה, מחלות עור למיניהן, כאבי ראש ומיגרנות, בעיות במערכת העיכול ועוד. ממחקרים שהתמקדו בהשפעת כעס ותוקפנות על הגוף, עלה למשל, כי כעס ועוינות קשורים הן עם הופעת מחלת לב כלילית והן עם החמרה של מחלה קיימת, הן באוכלוסיות בריאות והן בקרב חולים עם מחלת לב כלילית. 

 

הקשר בין מצבים פסיכולוגיים ובעיות מעיים

באשר לנושא ניהול כעסים ומחלות המעיים הדלקתיות (IBD), קרוהן וקוליטיס, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על קשרים דו כיווניים בין המוח למעיים, ועל קיומם של  יחסי גומלין בין מצבי מתח ולחץ לבעיות במעיים. מצד אחד, כל מידע מהמעיים מגיע ישירות למוח, גם אם לא תמיד באופן מודע, ומצד שני, כל מידע שמגיע מהמוח משפיע על תפקוד המעיים. לעיתים, תגובת הגוף באה כאיתות אזהרה למצב רגשי לא מודע או מוכחש, ולכן חשוב לאבחן אם מקור הבעיה הינו אורגני, פיזי או נפשי. 

עצבנות, כעסים, מתחים, לחצים, דיכאון וחרדה – כל אלה משפיעים ישירות על המעיים. הם מעצימים את הסימפטומים שחווים החולים במחלות המעיים, ואף פוגעים ביכולתם להגיב לתרופות, שנועדו לסייע להחלמתם הפיזית. לעניין זה יש סיבה מדעית - במעיים נמצאת כמות התאים העצביים הגדולה ביותר בגוף האדם, למעט המוח (לא במקרה נקראים המעיים באנגלית gut brain). משום כך, המעיים רגישים לכל השפעה עצבית. 

מערכת העצבים של המעי קשורה באופן הדוק עם מערכת העצבים המרכזית. גורמים המשפיעים על פעילות מערכת העצבים המרכזית ישפיעו בהכרח גם על זו של מערכת העיכול, באמצעות הורמונים שונים ונוירוטרנסמיטורים. ההשפעה תתבטא הן בתנועתיות המעי והן בהפרשות בתוכו - שני גורמים שעלולים לעורר כאב ושלשול כאחד.

 

השפעת מצבי דחק וכעס על חולי IBD

כיום ברור למדי כי דחק ומצבים פסיכולוגיים אחרים אינם גורמים ל-IBD. עם זאת גורמים פסיכולוגיים נחשבים לאחד ממעוררי ההתקלחות של הפעילות הדלקתית בקרב חולים שכבר לקו במחלת המעיים.

להשפעת הדחק והמתח כתוצאה מפעילות המחלה יש תפקיד בטיפול בקרב חולי IBD. חוקרים ישראליים בדקו את השפעתו של דמיון מודרך המשולב בטכניקת הרפיה, על חרדה ואיכות חיים בחולי IBD. נמצא כי חולים שטופלו בדמיון מודרך דיווחו על שיפור ניכר באיכות חייהם ועל ירידה ברמת החרדה, לעומת חולים שלא קיבלו טיפול בדמיון מודרך.  

 

ההתמודדות עם מחלות IBD והכעס שבצידה

כל אדם מתמודד אחרת עם מצבי משבר שונים בחייו, בהתאם לאופיו - פסימי או אופטימי, פסיבי או אקטיבי וכו', ולפי התנסויות חייו, היכולות והכישורים שלו, המנהגים, האמונות, הערכים ומקורות הכוח והתמיכה שלו.

חולי IBD צריכים להתמודד עם קשיים רבים, המאיימים על רווחתם הפיזית והנפשית. קשיים אלה מעוררים בחולים חרדה רבה, שעלולה לייצר כעס רב על מצבם. את הכעס הזה הם יכולים להפנות כלפי עצמם, כלפי הסביבה, בני הזוג, המשפחה, המערכת הרפואית, ואף כלפי הגורל ואלוהים. לעיתים הוא לא מופנה כלפי איש. 

בשלב הראשון של מחלתם, חולי IBD נאלצים להתמודד עם מציאות חיים חדשה המאופיינת בהפרת האיזון שהיה בחייהם, באובדן הבריאות שהייתה מנת חלקם לפני שחלו, בבגידת הגוף ואובדן תחושת השליטה עליו. בשלב השני, עליהם להסתגל למצב החדש, למצוא את האיזון החדש ולגבש לעצמם זהות עצמית חדשה, הכוללת עכשיו גם את המחלה. הם צריכים להתמודד עם הפגיעה בתפקודם, עם הירידה ביכולתם הפיזית, עם הכאב ועם ההתמודדות היומיומית עם תסמיני המחלה, עם הצורך בטיפולים, אשפוזים חוזרים, ביקורים תכופים במרפאות ומפגשים רבים עם רופאים. עליהם להתמודד גם עם איבוד החופש והעצמאות שלהם, עם המוגבלויות הפיזיות, שאינן מאפשרות להם לעשות כל שירצו בחופשיות, ועם התלות הנוצרת באנשים אחרים, ובמיוחד בקרובים להם ביותר. עליהם להתארגן מחדש למצב בלתי מוכר שנכפה עליהם. 

כל ההתמודדויות המורכבות הללו עלולות להוות מקור להתעוררות ולהצטברות של כעס רב. כעס זה עלול מחד להתפרץ החוצה ללא שליטה כלפי הסובבים, מאידך להיות 'אילם', שקט ומודחק פנימה, או להתבטא בשילוב של השניים. בכל המצבים, הכעס עלול להשפיע על מצב החולה ולגרום להתלקחותה מחדש של המחלה ולהתעצמות הסימפטומים. מכאן ברור, שמן הראוי ללמוד לנהל את הכעס ביעילות, באופן רגוע, מכובד ואסרטיבי, על מנת להתמודד בהצלחה עם המצב הפיזי המתסכל, הכואב והבלתי נעים.  

מהו כעס ואיך אנו מבטאים אותו?

ישנן 4 דרכים שכיחות, שבהן אנשים מבטאים את כעסיהם:

 

1.    התפרצות של כעס ללא שליטה כלפי הזולת והסביבה.

2.    הימנעות מביטוי הכעס, כליאתו ודחיסתו בעולם הפנימי.

3.    התנהגות פסיבית - אגרסיבית (Passive-aggressive behavior)

4.    התנהגות אסרטיבית.

 

לפעמים, אין לנו שליטה על המצב עצמו, אך יש לנו שליטה על האופן בו אנו תופסים אותו או בוחרים לראות את המציאות - וזה עושה את כל ההבדל.

כעס הוא אנרגיה שמתעוררת ומתעצמת בתוכנו,  לרוב כשאיננו מקבלים מענה לצרכינו. כתוצאה מכך, נוצרים בתוכנו חסכים וכאבים המעוררים בנו חרדה, ואשר חלקנו לא מסוגל להכיל ולשאת. כשהצרכים שלנו לא באים על סיפוקם, מתעורר בנו כאב כלשהו, ואנו חשים מותקפים ומאוימים על ה"אני" שלנו. במצב כזה, שנחווה אצלנו כסכנה המאיימת על תחושת הביטחון והקיום שלנו, מתעצמת בתוכנו אנרגיה שנועדה לצרכי 'הגנה עצמית'.  

יש כאלה, שהאנרגיה שלהם מופנית בעוצמה החוצה, בעוד יש אחרים שמפנים אותה פנימה לתוך עצמם. כשאנרגיה זו אינה משתחררת בדרך יעילה, רגועה, מכובדת ואסרטיבית, היא גורמת לנזקים רבים, ולעיתים תוצאותיה הקשות ניכרות באדם עצמו, בבריאותו, במשפחתו, וביחסיו עם סביבתו. 

כשאנחנו לא מרגישים בטוחים, הן פיזית והן רגשית, אנחנו תוקפים או בורחים, בדומה לאופן בו פועלים בעלי חיים כשהם נמצאים בסכנה. כשאנו נתקלים בסכנה כלשהי, שמהווה איום כלשהו על ביטחוננו הפיזי או הרגשי, נקלט אות אזעקה במוח העתיק האחראי על קיומנו, וכתוצאה מכך אנו פועלים בתגובתיות ובאופן אוטומטי על מנת לשרוד ולהגן על עצמנו. 

כעס איננו רגש ראשוני כשאר הרגשות, אלא רגש משני, שמהווה 'מסכה' לרגשות אחרים, המעוררים בנו כאב וחרדה. את הכעס מזינים ו"מתדלקים" רגשות כמו חוסר ביטחון, פחד, נחיתות, חוסר אונים, קנאה, בושה, תחושת דחייה, עלבון, השפלה, תסכול וכד'. 

ניתן לסכם ולומר שהכעס הוא הצעקה של הכאב שלא יכול, מסיבה כלשהי, לצאת בצורה ישירה, פתוחה ואותנטית.

טיפים לחולי IBD

הכעס המתעורר אצלכם כתוצאה ממחלתכם הוא מובן, טבעי, אנושי ומותאם למציאות. השאלה היא כיצד אתם מבטאים אותו ומה אתם עושים על מנת לשחרר אותו, להירגע, להרפות ולמצוא את האיזון והשקט הנפשי, שיביאו רגיעה גם לתסמיני המחלה. 

ראשית, ראוי שתקבלו את עצמכם כאנשים שלמים עם כל המהות הטובה, האנרגיה והפוטנציאל שלכם. זכרו שמהותכם האמיתית לא השתנתה עם פרוץ המחלה. רק גופכם הוא זה שהשתנה.

שנית, תנו לעצמכם את החופש לבטא את עצמכם. עשו את הדברים שאתם אוהבים, שמעניינים אתכם ותורמים להנאתכם. פנקו את עצמכם. אל תוותרו על הנאות מתוך חשש ופחד. תוך כדי עשייה תלמדו מה נכון ומה לא עבורכם, ומהי הדרך המתאימה לכם מכול. 

קבלו את עצמכם כפי שאתם, על כל החוזקות והחולשות שלכם, עם כל המחלה, המוגבלויות, הקשיים, הרגשות והטעויות שלכם. 

דאגו לעצמכם. לימדו לקבל את מה שנחוץ לכם, ואל תתביישו לבקש זאת מהאחרים. הם לא יכולים לנחש את רצונותיכם, אך ישמחו לעזור לכם. הציגו את הדברים שאתם רוצים בגלוי תוך שיתוף ומתן לגיטימציה ורשות פנימית לצרכים שלכם. אתם בהחלט ראויים לכך!!!

ככל שתחיו את כל אנרגית החיים שלכם, ותממשו את עצמכם בכל התחומים, כך תוכלו להרגיש קיימים ומשמעותיים, בטוחים ורגועים. הרגשה זו תשפיע על השקט הנפשי שלכם, וכתוצאה מכך תשקיט גם את הסימפטומים של המחלה. 

דרכים לניהול כעס ולהשגת רוגע

חשוב שתלמדו ותתרגלו דרכים שונות לניהול יעיל של הכעס ולהשגת רוגע: 

1.    למדו לזהות את שלבי התפתחות הכעס ואת מקורותיו - מה באמת גרם לכעס להידלק ואיך ניתן לעצור אותו בכל שלב ושלב? 

2.    למדו ותרגלו מגוון טכניקות שחרור, הרפיה והרגעה של המתחים, הלחצים והעומס רגשי. וסתו את רגשותיכם והרגיעו את עצמכם. חשוב ללמוד דרכי נשימה נכונה ואמצעי הרפיה אחרים כגון, יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך, יוגה צחוק וכד'. מומלץ שכל אחד ימצא לעצמו את הדרך הנכונה והמתאימה לו ביותר להירגע.

3.    זהו את הרגשות המסתתרים מתחת לכעס, הם המבערים הרגשיים שלו. תנו להם ביטוי גלוי, פתוח, ישיר ואמיתי. 

4.    למדו ותרגלו דרכים לשינוי החשיבה השלילית לחשיבה חיובית, שמותאמת יותר למציאות. חשוב לזהות את הדפוסים ותבניות החשיבה האוטומטיות החוזרות על עצמן שוב ושוב ואת מקורותיהן - המיתוסים, האמונות, הערכים, והחוקים הפנימיים המפעילים את הכעס. 

5.    ככל שתפתחו זוויות ראייה רבות יותר, יהיו לכם אפשרויות התמודדות רבות יותר שמותאמות למציאות החדשה. כך מפתחים גמישות, יכולת פשרה והסתגלות חדשה, איזון חדש, וע"י כך ניתן לשנות את התוצאות הרגשיות וההתנהגותיות. דרך זו מובילה לשינוי גישה ולהפחתת הנטייה לכעס.

6.    הקשיים שלכם באים לידי ביטוי לא רק ביניכם לבין עצמכם, אלא גם בקונפליקטים במערכות היחסים עם סביבתכם, ובעיקר עם בני הזוג ובני המשפחה. לפיכך, השכילו לנהל את הקונפליקטים עם קרוביכם בצורה מכובדת ורגועה, ולימדו ליצור איתם תקשורת בינאישית טובה. דיאלוג פתוח עם הקשבה אמיתית ונוכחות מלאה בתוך הקשר, תוך ביטוי גלוי של המחשבות, הרצונות, הצרכים והרגשות, יוצר קרבה, אינטימיות ומרחב יחסים בטוח ורגוע. במרחב כזה ניתן למצוא את הדרך המתאימה ביותר להתמודדות המוצלחת עבור החולה עם בני משפחתו, חבריו, עמיתיו וכל הסובבים אותו.