הקדמה: 

מאמר זה סוקר צרכים פסיכולוגיים של מטופלים עם מחלת קרוהן אשר מאפשרים שיפור איכות החיים עם המחלה. תחילה אסקור ואציג את הצורך ואת הנתונים שאספנו בעבר ובהמשך אציג את הפתרון שאנו בוחנים ימים אלו לשיפור איכות חיים באמצעות הפחתת מתחים

 

רקע:

חולים במחלות מעי דלקתית כולל מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית סובלים ממגוון של סימפטומים פיזיים ופסיכולוגיים הפוגעים ביכולת להתמודד עם המחלה ולירידה בתפקוד הסוציאלי במסגרת המשפחתית, החברתית, הלימודית ובמקום העבודה. התסמינים השכיחים כוללים כאב בטן שלשול ותשישות. תסמינים אלו פוגעים באיכות החיים, בזוגיות, באינטראקציות חברתיות ואף ביכולת למלא משימות בצורה יעילה במקום העבודה או מחוץ לה.

 

נתונים קודמים:

במחקר שערכנו בין השנים 2015-2018 במעל 600 מטופלי IBD במכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון ובשיתוף העמותה הישראלית לקרוהן וקוליטיס, מצאנו כי קיים פער בכישורי ההתמודדות של חולים במחלות אלו. אחד הנושאים שהערכנו הוא השלכות על היכולת לעבוד. הוערכו היעדרויות מהעבודה במהלך השבוע שלפני מילוי השאלון – אבדן שעות עבודה עקב מחלת הקרוהן, והשפעת המחלה על התפוקה תוך כדי עבודה. נמצא כי בקרב חולי קרוהן בישראל היו יותר מובטלים מאשר באוכלוסיה הכללית בהשוואה לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: נשים (38%. לעומת 29.9%), גברים (26.4% לעומת 19.7%). שכיחות ההעדרות מהעבודה עקב המחלה הגיע לכ-30% ונמצא כי כאשר אכן מגיעים למקום העבודה, התפוקה מופחתת במידה ניכרת. ירידה בתפוקה היתה קשורה באופן ישיר לפעילות המחלה, ומשמעותית יותר בחולים שטופלו בסטרואידים או תרופות ביולוגיות, ובחולים עם ביטויי מחלה מחוץ למערכת העיכול.

 

הצורך בהפחתת מתחים:

סטרס הינו אחד הנושאים שעולים באופן עקבי בשיחות עם מטופלים כגורם המחמיר את מצבם. במחקרינו נמצא כי ארועי חיים טראומטים קשורים להתפתחות ולמצב המחלה וכי איכות החיים ושביעות הרצון מהחיים של מטופלים, נפגעים ובאים לידי ביטוי ברבים מתחומי חייהם. גישות טיפול שמרניות עוסקות בהתאמת טיפול תרופתי או ניתוחי למחלות השונות, אך ההכרה כי קיים צורך בהתערבויות נוספות מצד המטופלים הביא לשינוי מגמה בעולם הרפואי וליצירת צוותים רב מקצועיים לטיפול במחלות כרוניות כגון מחלות מעי דלקתיות.

 

כלים להפחתת מתחים ומחקר התערבותי מבוסס מיינדפולנס:

בשנים האחרונות, הפחתת מתח המבוססת על מודעות קשובה MIDFULNESS וההתערבויות ההתנהגותיות COGNITIVE BEHAIVIOURAL INTERVENTIONS התפתחו כשיטות יעילות להפחתת לחץ וכהתערבויות לחולים במחלות כרוניות. לאחרונה קבוצת המחקר באוניברסיטת בן-גוריון והמרכז הרפואי סורוקה בשיתוף מרכזים נוספים השותפים לקבוצת המחקר הישראלית ל IBD , מבצעת מחקר קליני חדשני בו מועברת התערבות קוגניטיבית (הכרנית) מבוססת על השיטות הנ"ל אשר פותחה במחלקה לעבודה סוציאלית והבוחנת כייצד התערבות זו משפרת את איכות חיי מטופלי במחלת קרוהן וכייצד היא משפיעה על התהליך הדלקתי.

במהלך ההתערבות לומד המטופל מיומנויות להפחתת מתחים כגון נשימות, הרפיית שרירים, זיהוי מחשבות אוטומטיות ומדיטציות מעולמות הקוגניטיבי התנהגותי והמיינדפולנס. ההתערבות אינה הליך טיפולי אלא הליך של הקניית מיומנויות.למידת המיומנויות מתבצעת במהלך 8 שיחות אישיות בין המטופל לעובדים סוציאלים בעלי תואר שני וניסיון קליני, שגוייסו לטובת המחקר ועברו הכשרה ייחודית ממומחים בתחום מאוניברסיטת בן-גוריון. השיחות מתבצעות בסקייפ, ובמהלך שעת הפגישה המטופל לומד מיומנויות חדשות ומתרגל אותן ביחד עם העובד הסוציאלי. מעבר לשעת הפגישה, המטופל מתרגל את המיומנויות הנלמדות פעמיים ביום, עשר דקות כל תרגול ומדווח על התרגול באופן אלקטרוני. התרגול נעשה תוך היעזרות בקבצי שמע המנחים את המטופל בתרגולו. במהלך המחקר נאספות בדיקות דם וצואה והנחקרים ממלאים שאלונים המאפשרים לאמוד את השינוי במצבם בעקבות ההתערבות. בשלב זה גויסו למחקר כ- 130 מטופלים והתוצאות הראשוניות מצביעות על שיפור במדדי איכות החיים, שיפור במדדים פסיכולוגיים ושיפור בשביעות הרצון מהחיים.

 

תוצאות המחקר:

נתונים שאספנו עד כה הוצגו בכנסים בינלאומיים בחול. בפברואר 2020 בכנס האירופאי לקרוהן וקוליטיס (ECCO) הוצג ניתוח נתוני 95 ממשתתפי המחקר שאופיינו בגיל ממוצע 34, אחוז נשים 65% השכלה אקדמית 67% עובדים 78% ומשך מחלה של כ 8.5 שנים. כ 43% מהמשתתפים טופלו בטיפול ביולוגי וכ 21% בטיפול מווסת חיסון. בהשוואה לקבוצת ביקורת, קבוצת ההתערבות הדגימה שיפור גדול יותר במדדי פעילות המחלה ושיפור גדול יותר במדדי איכות החיים. שינויים אלו היו מובהקים סטטיסטית. בנוסף המטופלים המועסקים דיווחו שהפסידו פחות שעות עבודה עקב מחלתם וכי כאשר הגיעו למקום עבודתם, הם היו יעילים יותר בפעילות שעסקו בה, זאת לעומת המטופלים שלא קיבלו את ההתערבות. השיפור היה ניכר גם בפעילות מחוץ למסגרת העבודה וגם במטופלים לא מועסקים. ניתוח נתוני שאלוני המחקר הבוחנים את מנגנוני הדחק הדגים שיפור במרבית המדדים במטופלים שעברו את ההתערבות הקוגנטיבית ומצביע על מנגנונים המתווכים את השינויים שחווים המטופלים במדדי איכות החיים שלהם וביכולת להתמודד עם המחלה כגון סומטיזציה (ביטויים גופניים למצוקה נפשית).

 

משאבים נוספים:

טיפולים קוגניטיביים למטופלים במחלות מעי דלקתיות יכולים להיות נגישים מעבר למסגרות מחקריות, על ידי צוותים רב מקצועיים במרכזי IBD בבתי החולים השונים. הפניית המטופל במסגרת קופת החולים לפסיכולוג רפואי לצורך הקניית מיומנויות אפשרית גם היא, מאחר והרפורמה בבריאות הנפש העבירה את כל הטיפולים הפסיכולוגים למסגרת קופות החולים.

לסיכום, שליטה בפעילות מחלות מעי דלקתיות צריכה לכלול טיפול תרופתי מותאם למצב המחלה ובנוסף טיפול תומך אשר יאפשר שמירה על איכות חיים טובה המאפשרת תפקוד תקין ככל הניתן. כשם שניתן לשפר את מדדי הדלקת באמצעות תרופות, ניתן לרכוש מיומנויות שיסייעו לשלוט בתסמיני המחלה ולאפשר תפקוד ואיכות חיים טובה יותר.