נגיף הקורונה (sars-cov-2) גרם בחודשים אחרונים למגיפה עולמית, לאחר שהתפשט מסין לשאר העולם בתחילת השנה. הנגיף מדבק בעיקר באופן טיפתי , אך תיתכן גם העברה דרך משטחים ואולי גם העברה צואתית. ברוב המכריע של המטופלים הזיהום בנגיף לא גורם לתסמינים כלל או גורם לתסמינים קלים. אם זאת, הנגיף עלול גם לגרום למחלה קשה שמתבטאת בדלקת ריאות קשה עד כדי צורך בהנשמה , סבוכים לבבים ותמותה. 

גיל מבוגר ומחלות רקע (כגון סכרת יתר לחץ דם, מחלות ריאה, סרטן , השמנת יתר משמעותית ועוד) מהווים גורם סיכון משמעותי לסיבוכים אלה. בצעירים ובריאים (לרבות ילדים) מחלה קשה וסיבוכים אחרים של קורונה נדירים מאוד. 

עד לכתיבת שורות אלה, ידוע על מעל 3 מיליון נדבקים בעולם ועל כ- 200,000 מקרי מוות. בישראל נדבקו כ-16,530 בני אדם, 262 נפטרו עד כה. מגמת ההידבקות והתמותה נבלמה בשבועות האחרונים, אך הנגיף צפוי להישאר איתנו עוד זמן רב עד למציאת חיסון יעיל וזמין.

עם פרוץ המגפה התעוררו שאלות רבות הנוגעות לניהול מחלות כרוניות, לרבות מחלות מעי דלקתיות (ממ"ד) בצל הקורונה . בכתבה זו נענה על חלק מהשאלות השכיחות של המטופלים בנושא.    

1.    האם חולים בממ"ד נמצאים בסיכון מוגבר להידבק בנגיף הקורונה או לפתח סיבוכי הנגיף (מחלה קשה, צורך באשפוז, הנשמה מלאכותית  או מוות) ?

בשלב זה הצטבר בידי הרופאים ניסיון עולמי נרחב הכולל כ-1000 חולים בממ"ד, שנדבקו בנגיף הקורונה. בדומה לכלל האוכלוסייה, ישנם עוד חולים קלים רבים (ללא תסמינים או עם תסמינים קלים מאוד) .

הנתונים עדיין חלקיים ולא מלאים, אך בהחלט מאפשרים הסקה של מסקנות ראשוניות. 

מניתוח הנתונים עד כה לא עולה סיכון מוגבר למטופלים במחלות מעי דלקתיות ,להדבקה בקורונה או להתפתחות סיבוכים. 

גורמי הסיכון להתפתחות סיבוכי קורונה בקרב החולים בממ"ד דומים לאלה של האוכלוסייה הכללית- גיל מבוגר ומחלות כרוניות משמעותיות כגון מחלות לב, יתר לחץ דם, מחלות ריאות, השמנת יתר, עישון ועוד.

2.  האם טיפולים בממ"ד מהווים גורם סיכון להתפתחות סיבוכי קורונה?

בשלב זה הנתונים העולמיים לא מצביעים על כך, שטיפולים מדכאי חיסון למחלות מעי דלקתיות מכל הסוגים (רמיקייד, רמסימה, סימזיה, סימפוני, אנטיביו, סטלרה, אימורן, מטוטרקסאט או קלסג'אנטז ) כרוכים בסיכון מוגבר להתפתחות סיבוכי קורונה. גם תרופות מקבוצת 5-ASA  (רפאסל, אסקול , פנטאסה) לא מהווים גורם סיכון כזה.

3. האם קיימים גורמי סיכון המיוחדים לחולי ממ"ד?

ניתוח הנתונים העולמיים עד כה, מראה שלחולים הנוטלים סטרואידים במינון גבוה (כגון פרדניזון מעל 20 מ"ג ליממה, אך לא תרופות כמו בודיזון או קורטימנט) ייתכן סיכון מעט מוגבר לסיבוכים. כמו כן, קיום מחלה פעילה משמעותית עלול להוות גורם סיכון נוסף.

4. האם מומלץ להפסיק טיפול תרופתי קבוע בממ"ד בתקופה קורונה?

היות וטיפול תרופתי ככל הנראה לא מהווה סיכון לסיבוכים, אך מחלה פעילה עלולה להוות גורם סיכון כזה, אנחנו ממליצים להימנע מהפסקת טיפול תרופתי משיקולי חשש מקורונה, ולהמשיך אותו באופן רגיל בהתייעצות עם הרופא המטפל.

5. מהם השיקולים להתחלת טיפול תרופתי בתקופת הקורונה?

למעשה השיקולים בבחירת הטיפול בעידן הקורונה זהים לאלו שלפני התפרצות הנגיף ואינם משתנים בגללו.

6. מה עושים במידה ונדבקים בקורונה?

במידה והינך מאובחן/ מאובחנת בקורונה מומלץ להפסיק טיפול מדכא חיסון עד להחלמה, אך יש לעשות זאת אך ורק בהתייעצות עם הרופא מטפל. באשר לטיפול בסטרואידים - יש לזכור שאסור בשום פנים ואופן להפסיק טיפול בסטרואידים באופן חד, אלא בהדרגה בלבד על פני ימים או שבועות. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי אופן הפסקה/ הפחתת מינון של סטרואידים. גם חידוש הטיפול יהיה בהתייעצות עם הרופא המטפל בלבד.

7. האם מומלץ להחליף טיפול תרופתי לכזה שלא מחייב הגעה לאשפוז יום/מרכז טיפול יום (למשל מטיפול שניתן דרך הווריד לטיפול שניתן בזריקה תת עורית) 

החלפה של טיפול שעובד ומשיג את מטרתו לא מומלצת באופן כללי. החלפה של טיפול בחולים במצב של הפוגה לטיפול אחר, כרוכה בסיכון משמעותי להתלקחות.

8. האם מסוכן להגיע למרפאות ואשפוזי היום?

מרפאות החוץ, מרפאות קהילה ומרכזי אשפוז יום מחויבים להקפיד הפקדה יתרה על הפרדה בין מטופלים , מיגון הצוות והיגיינה אישית. נערכנו ושינינו את צורת העבודה באופן המונע התקהלות במרפאות ומרכזי אשפוז היום. מרפאות רבות מאפשרות ביקורי טלמדיסין (טלפון/ווידאו) למטופלים שעבורם צורת המפגש הזו מתאימה (לרוב למטופלים חוזרים ולא לחדשים).

בביקורים הפיזיים נדרשות גם התאמות חשובות מצד המטופלים:

  • לא להגיע לביקור מרפאה עם חום או תסמינים נשימתיים. אם קיים ספק- יש לצור קשר טלפוני לפני הביקור ולהתייעץ.
  • לא להגיע למרפאה או אשפוז יום בזמן בידוד.
  • לא להגיע עם מלווים אלא במקרים מיוחדים (למשל קושי בניידות).
  • להקפיד להגיע בשעה המדויקת בה הוזמנת.

9. האם מסוכן להגיע לחדרי המיון?

במצבים דחופים המחייבים פנייה למיון יש לעשות זאת ללא דיחוי כבעבר בכל חדרי המיון. בישראל קיים נוהל של "טריאז" (הסללה) של מטופלים , ולכן כל מי שמתעורר לגביו חשד ולו הקל ביותר לקורונה- מטופל במתחם נפרד ומבודד בכל תלונה שבגללה הוא הגיע, במקביל לביצוע בדיקות לשלילת קורונה. 

מטופלים ללא חשד לזיהום בקורונה ימשיכו טיפול במתחמי המיון ה"רגילים".

10. מה לגבי חזרה ללימודים/ עבודה?

כאמור נראה שמרבית המטופלים עם ממ"ד לא נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכי קורונה. יתרה מכך, הנגיף לא צפוי לחלוף מחיינו בקרוב ונצטרך ללמוד לחיות לצידו . ככלל, נראה שהנחיות החזרה לעבודה עבור מטופלי ממ"ד או בני משפחותיהם לא אמורות להיות שונות מכלל האוכלוסייה.  מרבית המעסיקים לא מבקשים אישור רפואי לחזרה לעבודה, אך מי שנדרש להציג אישור כזה צריך לפנות לרופא תעסוקתי  (הגורם הרפואי המוסמך לאשר חזרה לעבודה) .

בכל מקרה, מומלץ להיוועץ ברופא המטפל לפני החזרה לעבודה ולהקפיד באופן גורף על אמצעי הזהירות הנדרשים: 

  • שימוש במסכה כל העת, הקפדה על מרחק שני מטר, חיטוי משטחים, שימוש בציוד משרדי אישי לכל עובד,  שטיפת ידיים.
  • במידה וניתן מבחינת המעסיק- עדיין מומלצת עבודה מהבית ככל הניתן.

יש לשקול לנקוט יתר זהירות במטופלים מבוגרים, בעלי מחלות רקע נוספות ובמי שנוטל פרדניזון באופן קבוע או במטופלים עם מחלת מעי דלקתית פעילה.