השם מחלת מעי דלקתית כולל בעקר שתי קבוצות של מחלות- מחלת קרון ומחלה כיבית של המעי הגס- ulcerative colitis, בשביל הפשטות להלן תכונה קוליטיס. מחלת קרון יכולה לערב את המעי הדק, המעי הגס או גם את המעי הגס וגם את המעי הדק. הן בקרון והן בקוליטיס תתכן מעורבות של מערכות אחרות כגון- עור, מפרקים, עיניים ועוד. מחלות אילו מאופיינות על ידי תקופות של הפוגה והתלקחות. המאפיינים שונים בין מטופלים שונים ולעיתים בתקופות שונות באותו המטופל. כאשר יש מצבים בהם יש תקופת הפוגה ממושכת ולעיתים כל החיים לאחר התלקחות אחת בודדת. יש מצבים בהם יש התלקחויות רבות. התלקחות יכולה להיות חריפה וקשה או קלה וכמעט ללא השפעה על מהלך החיים הרגיל. הגורמים למחלות המעי הדלקתיות נחקרו ונחקרים לאורך זמן רב. ידוע שהתפתחות מחלה דלקתית של המעי קשורה בגורמים גנטיים ובגורמים סביבתיים. קיימת הסכמה בין המטפלים לבין המטופלים, שמבין הגורמים הסביבתיים נראה שהתזונה בעלת משמעות גבוהה באשר להתפתחות מחלת מעי דלקתית ובאשר  למהלך הכולל.  קשר זה קשה לבחינה ועל כן המחקרים הקיימים בחלקם הגדול לוקים בשיטות המחקר ובחלקם במספר החולים. במאמר זה נסכם את הידוע על 'התנהגות' מחלת המעי הדלקתית במשטרי תזונה שונים. 
 
קיימים משטרי תזונה רבים. המשותף לכל משטרי התזונה הנה הימנעות ממזונות מסוימים ו/או הגדרת כמויות מוגבלות של חלק/כל המזונות. לחלק ממשטרי התזונה יש בסיס מדעי, בעוד שחלקם מבוססי אמונות ומה שמכונה 'חוכמת ההמונים'. רכיבי התזונה נחלקים לרכיבי תזונה 'גדולים'- מאקרונוטריאנטים ורכיבי תזונה 'קטנים' –מיקרונוטריאנטים. מאקרונוטריאנטים כוללים- חלבונים, שומנים ופחמימות. מיקרונוטריאנטים כוללים ויטמינים ויסודות קורט כמו נחושת וברזל. העובדה, שמדובר בהגבלה במגוון המזון ו/או כמותו עלולה להוביל לתת תזונה ו/או חסרים תזונתיים ספציפיים כמו חסר בוויטמינים, מצד אחד וצריכת יתר של רכיבי מזון מסוימים מצד שני. משטרי תזונה מוגדרים נהוגים כדי להשיג מטרות שונות. ישנם הנוקטים בכך לצורך ירידה במשקל, בריאות טובה באופן כללי, איזון רמת הסוכר, התמודדות עם התקפים כיפיוניים (אפילפטיים) או השגת הפוגה במחלת מעי דלקתית או שמירה על הפוגה. להלן פירוט על הידוע בנושא משטרי תזונה מוגדרים בנוכחות מחלת מעי דלקתית או משטרי תזונה, הנהוגים לטיפול במחלת מעי דלקתית.
לאורך העשורים האחרונים קיימת עלייה ברורה בהיארעות ובשכיחות של מחלות מעי דלקתיות. מאחר ששנוי גנטי לא מתרחש לאורך תקופה כה קצרה, ההנחה היא ששינויים סביבתיים אחראים לכך. 'החשודה המיידית' היא התזונה. התזונה המערבית שונה מאד מתזונה בעבר היותר רחוק. התזונה המערבית כוללת הרבה חומצות שומן מסוג אומגא-6, שומן מוקשה, סוכרים וסוכרים מעובדים, בשר בכלל ובשר 'אדום' בפרט, חומרי שימור, מתחלבים, מזון מעובד והרבה קלוריות. התזונה המערבית כוללת מעט פירות וירקות. ההנחה היא שתזונה זו מעלה סיכון לחלות במחלת מעי דלקתית. המנגנון לא ברור ויתכן שילוב של מספר מנגנונים- השפעה ישירה של תזונה הגורמת לדלקת, שינוי באוכלוסיית החיידקים כך שיופר האיזון בין החיידקים 'הטובים' לבין החיידקים 'הרעים', ירידה ביצור של חומצות שומן קצרות שרשרת, המשמשות כמזון לתאי המעי עצמם. במחקרים שונים נמצא שתזונה דלה בפירות וירקות, עשירה בחלבון מן החי, מעלה סיכון לחלות במחלת מעי דלקתית. תזונה עשירה במוצרי חלב נקשרה לסיכון נמוך יותר לחלות במחלות מעי דלקתיות. באשר לקשר בין צריכת שומן לבין התפתחות מחלת מעי דלקתית- התוצאה- לא חד משמעית. יש להדגיש שהנתונים המצוטטים נמצאו במחקרי אוכלוסייה ולא במחקרים התערבותיים.
לנוכח ההיגיון הזה- נבדקו מספר משטרי תזונה ייחודיים למחלת מעי דלקתית כמו גם בחינה של משטרי תזונה 'כלליים' והשפעתם  על דלקת המעי

תזונת פורמולות בלעדית  (EEN) י Exclusive Enteral Nutrition

תזונה זו מגדירה צריכה של מזון רפואי כמזון בלעדי. נבחנו מספר פורמולות- חלקן מכילות מזון שלם, חלקן מזון מפורק ותמיסה אחת ייעודית. אין מחקרים, שבדקו 'ראש בראש' תמיסות שונות לבדוק איזו יעילה יותר. במבחן התוצאה נראה שהתמיסה הכי יעילה היא זו שטעימה למטופל ושכתוצאה מכך יש התמדה בצריכתה. מבחינה תזונתית, מדובר בתזונה מספקת ובריאה. אספקה של כל המזון הנדרש באופן זה מבטיחה מזון מאוזן הן מבחינת המאקרונוטריאנטים והן מבחינת המיקרונוטריאנטים. טיפול זה בטוח ולא תוארו סיבוכים או תופעות לוואי. חלק מהמטופלים חווים אי נוחות בשל התמיסה הניתנת וחוסר היכולת לאכול מזון רגיל. התזונה הבלעדית, כמו כל טיפול אחר, עובדת ופועלת כל זמן ששומרים עליה. עם הפסקת התזונה- השפעתה מתפוגגת. טיפול בתזונת פורמולה בלעדית יעיל כל עוד שומרים על תזונה זו ולכן בדרך כלל יש צורך בטפול בתרופות בהמשך לשמירה על ההפוגה. טיפול זה נבדק ונבחן בעקר בילדים. בילדים מקובל כקו טיפולי ראשון בהתלקחות. במבוגרים- אין מספיק נתונים. המחקרים שבוצעו אינם מספקים ולכן ניתן להציע אפשרות זו כטיפול, אך ורק לאחר הסבר מתאים למטופל, תוך הסבר של היתרונות מצד אחד, אך גם המגבלות מצד שני.
 
diet

 

מזון מגן ו- תזונת החסרה- elimination diet

תזונת החסרה

צריכה של מזון רפואי בלעדי- הוכחה כמסייעת בטיפול בהתלקחות ובשמירה על הפוגה בעיקר בילדים. בנוסף, ישנן מספר סוגי דיאטות המתבססות על הוצאה של גורמים מעוררי דלקת מן הדיאטה. אף לא אחת מן הדיאטות הללו נבדקה במחקר מבוקר ומסודר, יחד עם זאת ישנו בסיס מדעי ההולך ומצטבר לגבי היעילות והבטיחות של חלקן. הראשונה בסדרה זו מתבססת על סוגי פחמימות ספציפיים. פותחה ב- 1951 ונקראת Specific Carbohydrate Diet י (SCD). דיאטה זו מתבססת על ההנחה שבמחלת מעי דלקתית קיימת הפרעה בפירוק של פחמימות המורכבות משתי יחידות של פחמימה פשוטה (דיסכרידים). במצב זה הפחמימות הללו לא נספגות במעי הדק, מגיעות למעי הגס ושם גורמות לשינוי לרעה באוכלוסיית החיידקים ולתהליך דלקתי. עפ"י דיאטה זו- דיסכרידים מוצאים מן הדיאטה ואספקת הפחמימות מתבססת על חד סוכרים. ישנם מספר מחקרים, המצביעים על יתרון אפשרי של סוג כזה של תזונה. 
דיאטה שונה, שפותחה באופן ייחודי למחלת קרון הנה – Crohn's Disease Elimination Diet  י(CDED). מדובר במשטר תזונה שנבדק על קבוצות מטופלים מגוונות, הן מבוגרים והן ילדים. השימוש בתזונה מסוג זה נעשה במקביל לטיפול תרופתי. העיקרון מאחורי תזונה זו- הנו הימנעות מרכיבים, שהוכחו כגורמים לדלקת במעי. קיימת צריכה של מזון 'רגיל', אם כי עם הגבלה ברורה לגבי סוג המזונות, זאת תוך כדי שמירה על איזון תזונתי ואספקה של כל רכיבי המזון. במחקר שפורסם ב- 2019 בוצעה השוואה בין תזונה זו לבין תזונת פורמולות בלעדית. נמצא, שדבקות בתזונה זו הייתה טובה באופן ניכר מאשר תזונת פורמולות בלעדית. כדי להיעזר בה יש צורך בצוות של רופא ודיאטנית, המכירים את הדיאטה וממליצים על הטיפול (פירוט במאמר העוסק בסוגי תזונה שונים). 
 
תזונת החסרה כרוכה בסיכון אמיתי וברור להתפתחות של חסרים תזונתיים. חסרים אילו יכולים להתבטא בחסר של רכיבי מזון 'גדולים' (macronutrients) כגון- קלוריות וחלבון או של רכיבי מזון 'קטנים' (micronutrients) כגון ויטמינים. דוגמא לכך- דיאטה ללא מוצרי חלב- מורידה באופן כמעט גורף את כמות הסידן הנצרכת וכדי לשמור על תזונה מלאה, מחייבת השלמה על ידי תוספי תזונה. הימנעות מכך- יכולה לגרום בסיכוי גבוה מאד- חסר של סידן והתפתחות של דלדול עצמות. במחקר הולנדי נשאלו 294 מטופלים מאיפה הידע שלהם בתזונה ומה ש'נכון להם'. מעל 80% מהם העידו שהם מתבססים על 'ניסיון אישי'. נקיטה של דרך פעולה זו מסוכנת בשל הסיכון להתפתחות חסרים תזונתיים ועלולה לגרום הימנעות מגורם מסוים, שאינו 'אשם' כמו ב'סיפור' הגלוטן כפי שמפורט למעלה. חסרים תזונתיים ותת תזונה הוכחו באופן חד משמעי כמחמירים מהלך של מחלת מעי דלקתית. טיפול עצמי או התבססות על מטפלים, שחסרים את הכלים וההכשרה המתאימים והמוכחים מדעית- מסוכן. כל טיפול תזונתי חייב להיעשות בהנחיית הרופא המטפל ודיאטנית קלינית מוסמכת.

FODMAP – Fermentable, Oligosaccharides, Disaccharides, Monosaccharides, And Polyols  

תזונת ה- FODMAP פותחה לטיפול בתסמונת המעי הרגיז. שמו של משטר התזונה הזה הוא ראשי תיבות של רכיבי המזון השונים שיש להימנע מצריכתם בשלבים שונים.
Fermentable- מזון בר תסיסה כאשר מגיע למעי הגס
Oligosaccharides, Disacharides, Monosacharides- סוגים שונים של פחמימות
Pylol- סוג של סוכר בתצורה של אלכוהול
העיקרון הוא הימנעות מושכלת מצריכה של מוצרי מזון, היכולים לגרום אי נוחות וגזים. למה הכוונה בהימנעות מושכלת? משטר התזונה הזה כולל מספר שלבים. בשלב הראשון- הימנעות מכל רכיבי המזון כפי שמופעים בשם של התזונה עצמה לעיל. בהמשך- הוספה מדורגת של רכיבי המזון. נמצא שרכיב/ים שונה/ים גורמים לתסמינים במטופלים שונים. ההוספה ההדרגתית מאפשרת לאתר איזה גורם משמעותי במטופל המסוים. בניסיון של טיפול בתזונת ה- FODMAP במטופלים עם מחלת מעי דלקתית. כמחצית מהם חוו שיפור בתסמיני כאבי הבטן, נפיחות ושלשול. לא הוכחה השפעה על הדלקת עצמה. במחקר נוסף, בו בוצע איתגור עם רכיבי התזונה הבאים:  fructans, galacto-oligosaccharides, sorbitol, glucose , או אינבו, נמצא שרק פרוקטן היה קשור בהופעה של תסמינים.
מטופלים רבים, הסובלים ממחלת מעי דלקתית חווים תסמינים, שאין מוצאים קשר בינם לבין דלקת מוכחת והמחשבה היא שיש להם הן מחלת מעי דלקתית והן מעי רגיז. נראה שתגובה לתזונה מסוג FODMAP הנה של המרכיב של מחלת המעי הרגיז. 

תזונה ים תיכונית

מדובר על משטר תזונה, כפי שהוא מוכר באזורי הים התיכון, כולל המזרח התיכון. תזונה זו מבוססת על הרבה ירקות ופירות, צריכה של דגים, פחמימות מורכבות, סיבים שמקורם בפירות, ירקות וגרעינים מלאים, ושמן זית כמקור לשומן ומיעוט של בשר אדום. במעבדה הודגם שבצריכה של תזונה ים תיכונית קיים דיכוי של התהליך הדלקתי כמו גם תמיכה בשיפור הפרופיל של חיידקי המעי (מיקרוביוטה).
קיימת הנחה, שרכיבי התזונה הים תיכונית למיניהם יכולים לתרום לבריאות המעי כל אחד בנפרד וכן בשילוב. קטניות מכילות כמות גבוהה של סיבים. הקליפה מכילה סיבים לא מסיסים, בעוד שהגרעין עצמו מכיל סיבים מסיסים. סיבים מסיסים אינם מגרים את דופן המעי. לסיבים השפעה חיובית על אוכלוסיית החיידקים במעי עם תגובה של עלייה ביצירה של חומצות שומן קצרות שרשרת. חומצות שומן קצרות שרשרת משמשות לאחזקה של תאי המעי עצמם. פירות וירקות- מהווים מקור לוויטמינים ומינרלים. מכילים כמות גבוהה של סיבים מסיסים ולא מסיסים. התייחסות לכך- ראו לעיל. שמן זית או חלק מרכיביו- מסייעים בפעילות נוגדת חמצון של נוגדי חמצון אחרים. דגים וגרעינים שונים כגון אגוזים מכילים חומצות שומן מסוג אומגה 3, להם פעילות נוגדת דלקת.
תזונה ים תיכונית עשירה מאד בסיבים ועל כן יש להיזהר כאשר מדובר במחלה פעילה ו/או בנוכחות של היצרות במעי. יתכן שבשל כך, כאשר בדקו הצמדות לתזונה ים תיכונית בעת הפוגה ובעת התלקחות של דלקת- נמצא- שמטופלים צרכו תזונה ים תיכונית בשיעור נמוך מאשר אנשים ללא מחלות מעי דלקתיות.
אין בנמצא מחקר, הבודק תגובה לטפול בתזונה ים תיכונית בנוכחות מחלת מעי דלקתית. 

תזונה ללא/דלת חלב

רגישות לחלב הוא אחד הנושאים בהם קיימת אי בהירות גדולה ביותר בציבור הרחב ולעיתים גם אצל אנשי מקצוע. קיים מצב נדיר, מאפיין תינוקות של אלרגיה לחלב. זהו מצב מסכן חיים, היכול לגרום לנפיחות וקושי בנשימה עד כדי מוות. כאמור- מצב מסוכן, נדיר ומופיע בתינוקות. תופעה שכיחה בהרבה (ושונה לחלוטין) הנה רגישות לחלב. כאשר מדובר על רגישות לחלב בדרך כלל הכוונה להפרעה בפירוק של סוכר החלב- הלקטוז. במצב זה- לקטוז אינו נספג במעי הדק, מגיע למעי הגס ושם עובר פירוק ועיבוד על ידי חיידקי המעי. בתהליך זה יכול להשתחרר גאז למעי הגס, הסוכר עצמו יכול למשוך נוזלים לחלל המעי והתוצאה- עלולה להיות שלשול וגאזים- תופעות לא נעימות, אך לחלוטין אינן מסוכנות. האנזים (חלבון) המפרק את הלקטוז מכונה לקטז. הוא מצוי בחלק הכי קרוב לקצה של רירית המעי הדק. בכל מצב בו יש פגיעה ברירית, כמו במחלת קרון המערבת את המעי הדק, צפוי חסר באנזים זה ולכן עלולות להופיע התופעות הנ"ל. צריכת חלב בנוכחות חסר בלקטז אינה מסוכנת, אינה גורמת לדלקת או החמרה של התהליך הדלקתי ולכן- זה עומד לשיקולו של המטופל אם מעדיף להמשיך לצרוך חלב ולסבול מתסמינים או לא. הלקטז- הנו אנזים שמיוצר בנוכחות צריכה של חלב. היה ומטופל הפסיק לצרוך חלב- כאשר יחל לצרוך חלב מחדש- צפויה תקופת הסתגלות, זה טבעי ואינו מייצג החמרה. עד כה ההתייחסות הייתה לחלב עצמו ולא למוצרי חלב. יש הבדל מאד משמעותי בין חלב לבין מוצריו באשר לתכולת הלקטוז. תכולת הלקטוז במוצרי חלב שונים יכולה להיות נמוכה ביותר. גם בנוכחות אי סבילות ללקטוז, הפסקה של צריכת חלב, אינה מחייבת הפסקה של כל מוצרי החלב כלל וכלל. מוצרי חלב הנם מקור מצויין לחלבון ולסידן ולכן הפסקה של צריכתם עלולה לגרור לחסר ברכיבי מזון אילו.
בנוסף לאמור, מוצרי חלב שונים מכילים תוספים- כגון חומרים מתחלבים, חומרי שימור וחומרי טעם. חלק מתוספים אילו הוכח כמעורר דלקת, ללא קשר לחלב עצמו. בצריכה של חלב ומוצריו מומלץ מאד לקרוא את תווית הרכיבים ולדבוק במוצר, שרכיביו ברורים כגון: חלב, חלבון חלב, סוכר, מלח. תוספות אחרות עלולות לעורר דלקת. היה ומעוניינים ביוגורט עם פרי- עדיף- לקחת יוגורט לבן ולהוסיף לו ריבה, אשר רכיביה ידועים.
בהתאם, במחקרים שונים- הפסקת צריכה של חלב בזמן התלקחות גרמה לירידה בתסמינים, אך לא בתהליך הדלקתי.

תזונה ללא גלוטן gluten free diet

gluten

גלוטן הוא חלבון הנמצא בחיטה וגרעינים נוספים. הוא מוכח כגורם למחלת צליאק באנשים עם רקע מתאים. בהעדר מחלת צליאק קיים סימן שאלה באשר לתפקידו בנוכחות תסמינים שונים עם ובלי מחלת מעי דלקתית. הניסיון להימנע מגלוטן חוצה מגדרים וגבולות. קיימת אופנה לפיה- הימנעות מגלוטן מהווה טפול למצבים שונים. דעה זו אינה מבוססת מחקר. בשנים האחרונות זוהה מצב של רגישות לגלוטן, שאינו מחלת צליאק. נראה שהגורם קשור בתגובת רגישות, ללא התפתחות של תהליך דלקתי. במחקר, שבדק תגובה לתזונה נטולת גלוטן במטופלים עם מחלת מעי דלקתית נמצא שיפור בתסמינים במעל ממחצית המטופלים, זאת ללא השפעה על התהליך הדלקתי כלל.

תזונת פלאו- Paleo diet

תזונת פליאו מתבססת על ההנחה, שהמזון של אבותינו הקדומים- אנשי המערות והציידים היה בריא יותר מהמזון, שאנו צורכים כיום. בהתאם, משטר תזונה זה מנסה לחקות את המזון מתקופות קדומות. אין רשימה 'סגורה' ומוגדרת של מזונות מותרים ואסורים. יחד עם זאת הכוונה להימנע ממזון מעובד- בין אם מדובר במזון מן החי או מן הצומח. להתבסס על מה שנחשב למזון 'טבעי' אותו צרכו אבותינו. מאחר שמדובר בתזונה, המחקה תזונה קדומה וללא עבוד, מדובר בצריכה של מזון יחסית מונוטונית. אין מחקרים לגבי תזונה זו ומחלות מעי דלקתיות. פורסם מקרה אחד של מטופל עם מחלת קרון קשה ועמידה לטיפול שהגיב היטב לתזונה של פלאו.

תזונה המבוססת על בדיקת נוגדני IgG לרכיבי מזון מסוימים

נוגדנים הם תגובה של הגוף כאשר מוצגים בפניו רכיבים 'זרים'. רכיבים אילו יכולים להיות חיידקים, וירוסים, רכיבי מזון או תרופות ביולוגיות. בדיקה של נוגדנים מתבצעת בעזרת בדיקת דם. ישנם מספר סוגים של נוגדנים. חלקם מעורבים בתגובה של אלרגיה, הם מכונים- IgE, חלקם מעידים על מחלה כעת (או לאחרונה) והם משתייכים למשפחת ה- IgM. IgG הנם נוגדנים, המעידים על כך שהגוף 'פגש' מתישהו ברכיב שעורר יצירה של תגובה חיסונית. ישנן מספר בדיקות מסחריות, שבודקות נוכחות של נוגדנים למזונות שונים. כאשר נמצאים נוגדנים מסוג IgG- נשאלת השאלה האם יש להם קשר לתהליך של מחלה/תגובה/תסמין או שהם בסך הכל מעידים על כך- שהאדם 'פגש' מתישהו באותו סוג מזון. הדעה הרווחת בהקשר של נוגדנים אילו ותסמינים היא שהאפשרות השנייה היא הנכונה. יחד עם זאת יש לפחות מחקר אחד בנושא קוליטיס ותזונה, המתבססת על הימנעות ממזונות, המכילים רכיבים להם המטופל פתח נוגדנים ומוכיחה, שיתכן שיש לה מקום במסגרת הטפול בקוליטיס ו/או במחלת קרון. המקום להתייחסות לנוגדנים עדיין לא ידוע. 

משטרי תזונה נוספים

קיימים סוגים רבים של משטרי תזונה- צמחונים, טבעוניים, טבעוניים 'חלקיים' ועוד. לא נמצאה ספרות מקצועית רצינית המתייחסת להם וליחס שלהם למחלות המעי הדלקתיות. בנקיטה של כל משטר תזונה, הכולל הימנעות מסוגי מזונות שונים קיים סיכון לתזונה לא מאוזנת והתפתחות של חסרים תזונתיים. זה נכון לגבי אוכלוסייה כללית ועוד יותר לגבי מטופלים עם מחלת מעי דלקתית. בכל מצב בו מטופל נמנע באופן מכוון מסוגי מזונות מסוימים יש להיוועץ בדיאטנית קלינית מוסמכת ו/או ברופא עם ידע מתאים. היוועצות עם מטפל, שאינו מוסמך עלול לגרום לנזקים.

 

לסכום
מאמר זה כולל סיכום של הידוע על משטרי תזונה שונים ומחלות מעי דלקתיות. המידע מוגבל בהתאם לפרסומים. בתחום זה יש הרבה מאד פרסומים לא מדעיים, המתערבבים עם דעות וניסיון אישי. בכל מצב, שבו מתכוונים לנקוט בסוג של תזונה מסוימת ובפרט, כאשר אינה מבוססת ספרות- יש לבחון את היתרונות האפשריים מול החסרונות האפשריים. בין החסרונות נתן למנות- תזונה לא מאוזנת והתפתחות של חסרים תזונתיים, תזונה דלה ו'משעממת', עלויות גבוהות.